eliyao

אחד הדברים שאני מנסה להטמיע לתוכי ולהתמיד בהם,  הוא העיקרון הפשוט – לא לקטר על כל דבר.

אני לא אקטר. מוזיקה היא דבר יפה, כל כך יפה, שבימי יובש קשים, היא עשוייה לשמש כתחליף נהדר לכל צמח ירוק שבא לכם לגלגל לתוך נייר ולהצית. לא מבין גדול בפרחי עישון ולא ממש התנסיתי בהם, אבל בהיי, אני חושב שאני מבין. צלילים, תווים, קומפוזיציה, מנעד רחב של רגשות המובעות ומובאות ע"י חיבור של כלים(הפה הוא בהחלט גם כלי לצורך העניין, הנה דוגמא יפה לכך: https://www.youtube.com/watch?v=GiJ-dLL67Ic) כל זה פשוט מרום את רוחי.

לא. הבטחתי לעצמי לא לקטר, אבל זה בכל זאת יושב בפנים. אני בחור מאוד רגיש לצלילים(ובאופן כללי להמון דברים אחרים), דיסהרמוניה ורעש מאורגן שלא מאגד לכדי חיבור קוהרנטי שבא לספר סיפור שמרומם את הנפש פשוט מחסל את הפאן שבהקשבה למוזיקה. אני בסה"כ אדם שאוהב אנשים, אבל בתוך אירוע כשמסביבי המון דוחק ולוחץ, רעש והמולה עוד לפני שהרמקולים פועלים ומתוך מצוקה וחרדה קיומית שהמון יוצר בתוכי, הדבר האחרון שאני רוצה עוד זה צלילים חזקים, צורמים, דיסהרמוניים או מלאים בבומים. בקיצור כל מה שנמצא בסט די ג'יי קבוע בחתונות ואירועים אחרים, בעדינות לא לרוחי. התחושה היא שאני צריך להתנצל על כך, שאני לא הולך עם הזרם, אבל כמו שאני מכבד אחרים והאהבות שלהם, הציפייה שלי שגם את הרצון שלי להתבודד עם מוזיקה שבהגדרה שלה היא טובה(ולא מתוך התנשאות חלילה) שהיא פשוט מורכבת יותר ומלאה בניואנסים שחסרים במוזיקה הקצבית של היום,  תתקבל בהבנה. אבל לך תגיד לרחוק משפחה שמגיעה לחתונה שהיום במקום פאר טסי(הנה שם שבטח לא שמעתם מספיק בזמן האחרון) הוחלף בהוראס סילבר… אחרי הנבוט הראשוני שאחטוף וההתאוששות המהירה שתארך רק חצי שנה אישפוז בבית החולים ושיקום, וכשאחזור בהדרגה לעמוד על רגליי, וההכרה תחזור לראשי ואיתה הזיכרון יתעורר, אני מניח שעדיין אעדיף את המוזיקה הזאת על פניי כל תחליף אחר – ורק בכדי לא לקפח את המגזר הים תיכוני, אומר שאעדיף את זה גם על אביב גפן, משינה ואושיות רוק אחרות בישראל(לא אומר שלמה ארצי, עוד יוצאו עליי פאתווה אחרי זה. גם פולסא דנורא זה לא נעים).

בקיצור נמרץ וללא כל קיטור מיותר, מוזיקה היא דבר שצריך לרומם ולא לעשות את ההפך. לכן, לפני שינה, ואחרי שסיפרתי לכם את הסיפר לילה טוב שלי, תרשו להרבי הנקוק, לספר את סיפור הלילה טוב שלו. אז לילה טוב, שבוע טוב ומלא במוזיקה שעושה טוב לנשמה.

"אלברט רוטונדה השמן", בטח היה נהנה מזה. מתוך האלבום הנ"ל:

"ספר לי סיפור לפני השינה".