כביסה מלוכלכת

דצמבר 19, 2015 כביסה מלוכלכת

לאחרונה מתנהל ברשת דיון חוצה גבולות וגזרות בנוגע לשאלה עתיקת היומין; "האם לשמור את הכביסה המלוכלכת בבית או לכבס אותה כבל עם ועדה בחוץ מול כולם".

היה זה ערוץ 20, שללא ספק ניכס לעצמו את הנישה של "פוקס הישראלי"(למרות זאת על קשריו עם YNET של נוני מוזס אין חולקים) עם "הפטריוטים" כתכנית דגל בערוץ, הוא זה שנושא את הדגל במאבק על ישראל עצמאית ולאומית(על פניו, מטרה ראויה לא אטיל ספק) מול גל הערוצים של ההם… ה"סמולנים" כמדומני ככה קרואים להם(הרי הם בעצמם קוראים לעצמם בזה האופן, חוש הומר מוזר, קטונתי), מול אותם ערוצים מסחריים, שהיותם מסחריים בכל מקרה השחיתה אצלם את השיח, מהיותם נתונים לחסדיהם של בעלי אינטרס שונים(ערוץ 20 בא אחריהם אז ייקח קצת זמן בכדי שיתחילו להטיל דופי באמינות החדשות שהם מספקים… תוספת שולית – לכשיתחילו לשדר חדשות) ואז יצא הערוץ הקטן והלוחמני" ב-"קמפיין קטן ולוחמני" מול גל האנטי ציונות שזוכה למעט יחסי הציבור על אף היותו בעל השפעה מרובה באופן יחסי על יחסי החוץ והפנים הישראלים.

טוב לאחר שסיימתי עם פרץ הצחוק הבלתי נשלט והצלחתי לגרד את עצמי מהרצפה לנוכח הוצאת האגרסיות החיננית של שני הצדדים של במפה הפוליטית(לא, לא נזקקתי למקרא מפה, יש רק ימין ושמאל, תשכחו מדרום מזרח לצורך העניין) והתפניתי לחשוב על מה זה אומר, מעשית, תאכלס, לי, כאחד שלא שותף כל כך לשיח הזה, אחרי שצד אחד "קטן ולוחם"(איך הם לא חשבו על זה קודם – דוד מול גוליית, ההקשר המושלם לקמפיין מוצלח) נעמד על רגליו האחוריות מול קבוצות, ארגונים ועושי דבריהם של הממנים הגדולים, תזכרו להבא כשאתם קופצים לפריז וקונים גלידה באחת הגלידריות ב"שאנז אליזה",אתם למעשה ממנים פעולת טרור שנעשית בבית שלכם- נו, הפחדתי אתכם?

טוב, הייתי חייב להפריז, כי דיברתי על פריז( בדיאלקט המקומי זה ללא ה-ז', לא מתחרז, עם האות החביבה, ממילא אנחנו נשארים), אבל מה שהצליח להושיב אותי בסוף ולחלוק עם העולם(שזה 2 האנשים שהגיעו לדף 75 בגוגל בחיפושם אחר מידע על מקומות בילוי בשאנז אליזה) את מחשבותיי היה השיח הקומי(מקומם עד כמה השיח הפוליטי בארץ באמת מצחיק, עד כדי פרודיה) שהתנהל בתכנית "פגוש את העיתונות" עם רינה מצליח(אוהו, ולה זה הצליח).

שוב, אני לא באמת חלק מהשיח, מבחינתי, מדובר בתחליף הולם לסיטקום אמריקאי בינוני ותו לא(מעשית כולם בינוניים היום, המציאות מצחיקה יותר), עם זאת הייתה בחורה אחת בשם, שרה העצני – כהן(לא באמת ניסיתי לתפוס את שאר השמות), שלמרות שבהתחלה לא סמפטתי אותה ואת שאר יושבי השולחן, ככל שעבר לו הזמן, נהייתי קשוב יותר ויותר למה שיוצא מפיה, א' כי נראה היה שהיא מבין כל הישובים בשולחן האידיאולוגית האמיתית היחידה מבינם(גם במצב רוח ציני במיוחד, אידיאלים משפעים עליי), בעיקר בגלל ששמתי לב בחוסר הנוחות שהיה לה לזרוק סיסמאות לחלל האוויר, בעוד הניסיון שלה לשמור על קור רוח ולהתכוונן בכדי לומר משהו תוך יציאה מאיפוס וניסיון לבקש שיתנו לה לדבר כי יש משהו שיושב לה בלב, להבדיל מהאחרים שישבו איתה בחדר ובאו מוכנים עם תכתיבים מבית(לא מוצלחים במיוחד יש להוסיף), הכול שכלתני מתאמץ שמכוון לקהל היעד בלבד. היא לעומת זאת שתקה והגיבה כשנתבקשה, עמדה על זכותה להתבטא, תוך אמירה מפורשת שגם היא יכולה לנקוט בטקטיקה הקבועה ששלטה לה בדיון – השתקה ובניגוד לכולם היא היחידה שהייתה מסוגלת להושיט יד ולנסות באמת להידבר מול בליל ההתקפות הבלתי נגמר משני הצדדים(לא אופייני לימין, הא?) – מבחינתי, היא הייתה האדם הראוי היחידי באותו החדר וזה כולל את המנחה שבשיטתיות קטלגה את הימין כבריונים, לכן מיהרה להשתיק את הדובר של "זו ארצנו" כשזה מיהר לתקן את השם היחידי הנוסף שאני זוכר מהדיון, יריב אופנהיימר וחבריו מארגוני השמאל, עד כאן דבריי השבח והערכה לגברת העצני – כהן.

למעשה, הסיבה המרכזית שהעליתי את שמה מתקשרת למה שכתבתי ברישא, בקיצור: "כביסה מלוכלכת". אותי לימדו עוד בקטנותי, כשיש בעיה בתוך הבית, פותרים אותה בתוך הבית. בסיפא של הדברים אני חוזר לנקודה שהעלתה הגברת העצני – כהן, כשניסתה להבין מדוע עומדים גורמים פלסטינאים מאחורי אותם ארגונים שעמדתם היא אנטי כיבוש אך פרו ישראל, מנגד מיהרו להכחיש את דבריה. נעזוב את זה שעובדתית טענותיה נכונות, וכן העלתה נקודה אמיתית בשיח רווי בחצאי אמיתות לכל היותר, התשובה שבאה לאחר מכן היא, היא התשובה המקוממת ביותר מכל התשובות שניתנו קודם לכן. את שמה לא זוכר, לכן לא תהיה כתובת לרצח הפוליטי הבא, כדבריה(עמכם הסליחה), עם זאת מה היא שהיא אמרה, כציטוט כמעט מדויק: "לא, לא היה זה גורם פלסטינאי ממן, אלא ארבע מדינות ידידותיות לישראל, מדינות מהאיחוד האירופאי". ואז המוח הקודח שלי החל לעבוד. מדינות ידידותיות הא? מתערבות רעיונית ומנסות להשפיע על הנעשה במדינה ריבונית אחרת, הא… כזו שחולקת פחות או יותר השקפה דומה להן? היחידה במזה"ת שהינה דמוקרטיה, מעניין?

בוא נעשה תרגיל הדמיה קטן ברשותכם. בוא נדמה את ישראל הקטנה למשפחה חביבה שגרה בסמוך לשכונה של עבריינים בעיתיים, כשמסביבה שכנים שחיים חיי מותרות על שלל דופלקסים ווילות יוקרה, כאלה שיודעים חיי מותרות מה הם.

אותה משפחה, למרות התנאים הלא פשוטים שמתקיימים סביבה, מצליחה לשרוד את היומיום הקשה ואיכשהו למרות מאבקים מול שכנים בעיתיים ואף מאיימים, לומדת לחיות עם המציאות סביבה ועושה זאת במשך שנים לא מועטות בהצלחה לא מבוטלת. יום אחד, אחד מבני המשפחה, שהסתובב לו במקרה בסביבות "שיכוני היוקרה", נפגש עם אחד משכניו "הידידותיים" ותוך כדי שיחה, הוא מציע לבן המשפחה, שנראה טרוד מהקורא סביבו והסתנוור מהתנאים והאופי הנינוח של השכונה שיעזור לו בתמורה לכך שיירתם למאמצים של בני השכונה מסביבו וינסה למכור למשפחתו את הרעיון שלהם וינסה לשכנע אותם להקשיב למה שיש להם להציע והוא בתמורה יעזור לו במאמציו. אותו בן משפחה, על אף שהבין שבני העשירים לא מודעים לנעשה הרגיש שיש לו "אידיאל חדש" שיכול לאמץ, מה גם שיש לו תמיכה וגם תקווה לחיות בין המיוחסים, מי לא ירצה זאת? אך כשחזר הביתה וניסה למכור את הרעיון לשאר בני המשפחה, נדחה בנימוס, משהמשיך לעשות זאת, על אף שהובהר לו שאין זו הדרך ושהפתרון שמוצא לו הוא למעשה השלייה שלא עומד מאחוריה כלום, מיהר לחזור על דבריו ונתקל בהתנגדות. בן המשפחה הסורר, לא יכול היה כבר להפסיק, הוא נשבה בתפישה שהעלה ה"שכן הידיד", משראה השכן, שהבן חוזר אליו בשנית ומעוניין במה שהציע לו, על אף שנתקל בקיר ובהתנגדות תקיפה, הציע "השכן", שיאסוף, מידע על "בני משפחתו", על כל מעשיהם וידווח על כל מה שלא נראה לו תקין. בן המשפחה בתחילה הרגיש לא נוח עם הרעיון, בכל זאת, משפחה, הוא שוב ניגש וביקש לדבר על הנושא עם משפחתו – אך שוב בשלילה! משראה שאין עם מי לדבר, קיבל הבן הסורר את דעת השכן והחל מדווח על כל מעשה שנראה לו כלא ראוי, לפחות על פי הסטנדרטים של בני השכונה העשירה, והשמועה על היותם של בני משפחתו שלו, משפחה ברוכת ילדים כפושעים, אנשים חסרי תקנה, מפרי שלווה ופשוט רעים בחלק האזור הלא שקט במיוחד בו התגוררו, מיד החלו מקימים קול זעקה כנגד אותה משפחה. במשפחה כמו בכל משפחה לא הבינו מהיכן מגיעים הקולות ואיך זה בכלל שיודעים מה נעשה בתוך הבית, מה עוד שחלק גדול זה סילופים של המציאות, כי מדובר במאבק מול שכנים שלא רוצים שיתגוררו כלל לידם. משהבינו בני המשפחה שמישהו מבינם מדווח כאחרון המרגלים על הנעשה בבית, החלו מתכנסים ומטכסים עצה ובייחוד שהרגישו שיש איום אמיתי על שלמות הבית.

למעשה, אנחנו בשלב של הזה בדיוק, שלב שבו אנו מתבוננים על הנעשה ומנסים למצוא פתרון, כי היו אלו שהחליטו שלא נוח לו עם חוקי הבית ולכן את הבית צריך לשרוף, להוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה ולא לנסות לראות איך עובדים ומשפרים דברים מבפנים. חוקים לפעמים הם דבר נוקשה, חלקם גם בלתי הגיוניים בעליל, אך אם אתה רוצה לשנות משהו מבפנים, אל תפר את החוק הראשון במעלה של הדדיות ואל תמכור בני משפחתך, גם אם אתה כועס עליהם וגם עם קשה לך איתם, נסה לפתור את זה מבפנים, כי משפחה, או במקרה הזה עם – שזה משפחה ביותר גדול, לא מחליפים, לכן תחושת הצריבה והבגידה שכל מי שחי בתוך עמנו מרגיש לנוכח אותם הארגונים. עכשיו תתנו אתם את התשובה לשאלה ששאלתי אי שם בפסקה הראשונה, היכן אתם הייתם מכבסים את הכביסה? תענו על זה, אני בטוח אשמח עם השבוע הזה יתחיל טוב יותר מהשבוע החולף וגם יימשך בדיוק כך.

• כתיבת תגובה
• Posted under זה המקום לבטא בו!